החלטה בתיק ת"א 14683-06-09

1.         בפניי בקשה להגשת ראיה נוספת והצגתה בפני המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

2.         התובע נפגע ביום 14.9.07 בתאונת דרכם, והגיש נגד הנתבעים תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב התאונה. ביום 20.6.11 מונה ד"ר אנוך כמומחה בתחום הפסיכיאטרי וביום 21.11.11 ניתנה חוות דעתו, בה נקבעה לתובע נכות בשעור של  20% בעקבות התאונה.

בחוות הדעת פרט ד"ר אנוך את עברו הפסיכיאטרי של התובע כדלקמן:

"אין במשפחתו מחלות פסיכיאטריות ולא ידוע על טיפולים נפשיים שמישהו מבני משפחתו נזקק להם. מר סעד פנה בשנת 2004 לפני גיוסו לצבא לייעוץ פסיכיאטרי ופרט לכך לא נזקק לטיפול פסיכיאטרי קודם לתאונה הנדונה".

3.         ביום 21.10.12 הסתיימה שמיעת הראיות בתיק (לרבות חקירת המומחים שמונו לבדיקת התובע) והוריתי על הגשת סיכומים בכתב.

4.         ביום 4.12.12, בטרם הוגשו הסיכומים, הגישה הנתבעת מס' 2 (להלן "המבקשת") בקשה זו, להתיר לה להציג בפני המומחה ד"ר אנוך, ראיה נוספת - תיקו הרפואי של התובע מלשכת הגיוס.

5.         ב"כ המבקשת טען בבקשתו כי  רק ביום 25.11.12, לאחר סיום שמיעת הראיות, התקבל אצלו תיקו הרפואי של התובע מלשכת גיוס,  וזאת חרף פניות קודמות שלא צלחו.

ב"כ המבקשת טען כי התובע טען בעדותו כי שחרורו מהגיוס בא ביוזמת הצבא וכי הוא לא התלונן ולא הגיש בקשה להשתחרר מהצבא, וד"ר אנוך ציין כי לתובע אין עבר פסיכיאטרי, ואולם מתיקו הרפואי בלשכת הגיוס, אותו מבקשת המבקשת לצרף כראיה, ולהציגו בפני ד"ר אנוך,  עולה, כי בעקבות תאונת דרכים משנת 2002 התובע סובל מ "זיכרונות חוזרים על האירוע, נדודי שינה, קשים עם סיוטים, מתמודד לא יוצא מהבית, מגלה התפרצויות זעם בלתי נשלט, מצב רוח ירוד... נמצא בטיפול המרפאה לבריאות הנפש בצפת".

ב"כ המבקשת טען כי יש בראייה זו, המהווה רשומה מוסדית, כדי להציג תמונה אחרת מזו שהציג התובע בפני בית המשפט ובפני המומחה, וכן טען כי  אין בהגשת הראיה כדי לפגוע בהליך הדיוני.

6.         ב"כ התובע טען בתגובה לבקשה  כי במהלך חקירתו של ד"ר אנוך הוצגו בפניו שאלות רבות בקשר למצבו הנפשי של התובע לפני התאונה, ובכלל זה הוצגה בפניו העובדה כי התובע השתחרר מהשירות הצבאי עקב החלטה של הקב"ן, וד"ר אנוך אישר כי הוא מודע לעובדה זו וחרף זאת הוא קבע את נכותו של התובע בשיעור 20% בקשר ועקב התאונה.

בנוסף, ב"כ התובע טען כי ד"ר אנון ציין במפורש כי לפני התאונה היתה לתובע בעיה אישיותית, כאשר התאונה באה והחמירה את הבעיה תוך שהוא מציין כי הוא מודע לכל התלונות של התובע בתחום הנפשי, לפני התאונה ושבעטיים הוא שוחרר מהצבא וכי בבואו לקבוע את נכותו של התובע הוא שיקלל ולקח בחשבון את "עברו" הפסיכיאטרי של התובע. יתרה מכך, ב"כ התובע טען כי הגשת הראיה הנוספת והצגתה מפני המומחה תגרום להארכת ההליכים ולסרבול הדיון שלא לצורך.

7.         ב"כ המבקשת הגיש תשובה לתגובה וטען כי טרם הוגשו סיכומים מטעם התובע וכי אין חשש לעיכוב הדיון שכן סביר שתשובת המומחה תנתן בהקדם.

8.         ההלכה היא  כי בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף אם נסתיים שלב שמיעת הראיות, ואפילו אם אי הגשתה במועד נבעה ממחדלו של בעל הדין, במקרה בו הגשת הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויש בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (ראה: רע"א 1297/01 מיכאלוביץ כלל חברה לביטוח, פ"ד נה (4) 577, 579).       

9.         על הכלל המאפשר סטייה מהפרוצדורה עמד כבוד השופט ריבלין ברע"א 2137/02 אחיהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, תק-על (2202) (2) 1142, 1143 (2000):    

                        "הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". מתי מתיר בית המשפט למרות האמור סטיה מן הכלל? "רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט להגיש ראיות נוספות... בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה" ; מהו השלב אליו הגיע המשפט ; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה ; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנופת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראה: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661, 665)".

10.        בענייננו, עיון בתיק הרפואי שהמבקשת מבקשת להציג מלמד כי אכן יש בו התייחסות למצבו הנפשי עובר לתאונה, כאשר מידע זה לא עמד בפני המומחה  ולכאורה, יש לו חשיבות בהערכת נכותו של התובע.

אכן, ד"ר אנוך התייחס לבעית אישיות של התובע , אך "בעיה" זו היתה מות אביו בינקותו, ללא קשר לאמור בתיק הרפואי, לפיו נזקק בעברו לטיפול פסיכיאטרי.

11.        אין ספק כי נכותו של התובע בתחום הפסיכיאטרי מהווה נדבך חשוב בקביעת הפיצוי לתובע ומן הסתם בחינת התיק הרפואי על ידי המומחה תאפשר להציג את המצב לאשורותעזור לבית המשפט לעשות צדק.

12.        אכן קיום נכון ומוקפד של סדר הדין וההוראות הדיוניות הינו ערך מרכזי בניהול ההליך, שאין להמעיט מחשיבותו, אך לעיתים יש הצדקה לסטות מערך זה כאשרהדבר נחוץ לשם גילוי האמת ועשיית הצדק (ראה: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית, בעמי' 509-510). הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מחוות דעת המומחה עולה כי  לא הוצג בפניו כל המידע באשר לעברו של התובע וככל שאכן לא הוצג, אין לו לתובע  להלין אלא על עצמו , ככל שהצגת הראיה הנוספת תגרום להתמשכות ההליכים.